#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בעל-דירה אמר לחברו: ""אם אמכור את דירתי - לא אמכור אלא לך ומעכשיו"" ועשה קנין-סודר עם בעל-הדירה ולא קצץ עמו את המחיר על הדירה ואח""כ מכרה לאחר, האם הראשון יכול להוציאה מהקונה? ומה הטעם?"	לא ומשום שכל זמן שלא סיכמו על מחיר, שתיהם לא גמרו בדעתם על זה כי כל אחד חושב שמא לא התרצה עמו על המחיר.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רו/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]בעל-דירה אמר לחברו: ""אם אמכור את דירתי - מעכשיו הרי היא מכורה לך"" ועשה קנין-סודר עם בעל-הדירה ואף קצץ עמו את המחיר על הדירה ואח""כ מכרה לאחר במחיר שקצץ עם הראשון, האם הראשון יכול להוציאה מהקונה? ומה הטעם?      2]כשעשה קנין-סודר ולא אמר מעכשיו, מה הטעם שלא יכול להוציאה ממי שקנה?[ב' טעמים מתוך ד']"	"1.כן - שהרי קנאה הראשון.          2.א]בעל-העיטור כתב שהוא אסמכתא.   ב]הב""י כתב שהוא קנין-דברים, והרמ""א להלן סעיף ד' מביא את ב' הטעמים הללו.   ג]הסמ""ע כתב כיון שגילה דעתו שלא יחול הקנין מיד אלא כשימכור.          ד]הקצוה""ח מביא שכתב הב""ח וכך סותם הנתיה""מ שכשם שלא קונה ע""י אמירת מעכשיו ללא קנין-סודר ומשום שכלתה קנינו, אף ע""י קנין ללא אמירת מעכשיו, לא קונה משום שכלתה קנינו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רו/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עשה קנין-סודר עם בעל-דירה ואף קצץ עמו את המחיר על הדירה, האם הראשון יכול להוציאה מהקונה כשאח""כ מכרה לאחר במחיר שקצץ עמו? ומה הטעם? 1]כשבעל-דירה אמר לחברו: ""אם אמכור את דירתי - מעכשיו הרי היא מכורה לך""?  2]כשבעל-הדירה אמר לו:""אם אמכור את הדירה אמכרנו לך""? ומה החילוק בין אם אומר זאת בלשון עתיד או בלשון הוה? [נתיה""מ] ולדעת השו""ע האם צריך שיאמר דוקא בלשון הוה?"	"1.כן.                2.נחלקו הראשונים האם מועיל כשאומר בלשון עתיד ""אמכרנו"" כשאומר שימכרנו מעכשיו, דעת הטור שמועיל, ולדעת השו""ע לא מועיל."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רו/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בעל-דירה אמר לחברו: ""אם אמכור את דירתי - מעכשיו הרי היא מכורה לך"" ועשה קנין-סודר עם בעל-הדירה ואף קצץ עמו את המחיר על הדירה, האם הראשון יכול להוציאה מהקונה? ומה הטעם?  1]כשאח""כ מכרה לאחר במחיר שקצץ עמו?   2]כשב""ד גבו  את הדירה עבור חובו או עבור אלמנתו?    3]כשאח""כ השכירה לאחר?   4]כשנתנה למלוה שלו עבור חובו בנכייתא?   5]כשנתנה למלוה שלו עבור חובו שלא בנכייתא?"	"1.כן - כי חל הקנין שהקנהו לראשון.   2.לא - כי אין זה נחשב שמכרה לאחר.   3.נחלקו הפוסקים, דעת המהרי""ק -והביאוהו הב""י והגרעק""א שמוציא ממנו - כי בכלל ההתחייבות שלו היתה גם על שכירות - גכי גם שכירות נקראת מכירה, דעת המוצל מאש שמביא הגרעק""א שבנ""א לא קוראים לשכירות מכירה ולא התחייב לו אלא על מכירה.                 4.כן - כי בנכייתא זה נחשב כמו שכירות.          5.לא - כי אין זה דומה לא למכירה ולא לשכירות."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רו/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נחלקו הפוסקים האם הראשון יכול להוציאה מהקונה כשעשה קנין-סודר עם בעל-דירה: ""אם אמכור את דירתי - אני מתחייב למוכרה לך במחיר פלוני"" ואח""כ מכרה לאחר במחיר שקצץ עמו,  מי הם החולקים? ומה הם הסברות?[קצוה""ח ונתיה""מ]"	"המל""מ והקצוה""ח סוברים שלא קנה, והטעם מבאר הקצוה""ח שכיון שההתחייבות היא רק ""אם אמכור"" לא חל על בעל-הדירה שיעבוד-הגוף ולא יכול לחול שיעבוד על הדירה ללא שיחול עליו שיעבוד-הגוף, המהר""א ששון והנתיה""מ סוברים שקנה הראשון כי חל שיעבוד על הדירה אף ללא שיחול שיעבוד על הגברא."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רו/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]בעל-דירה אמר לחברו: ""אם אמכור את דירתי - לא אמכור אלא לך ומעכשיו"" ועשה קנין-סודר עם בעל-הדירה וקצץ עמו את המחיר על הדירה ואח""כ מכרה לאחר במחיר יותר יקר, האם הראשון יכול להוציאה מהקונה? ומה הטעם?                    2]מה הדין כשהראשון רוצה לשלם למוכר את המחיר היותר יקר ששילם השני, האם יכול להוציאה מהשני?"	"1.לא - כי הקנין לראשון היה רק כשהמכירה תהיה מחמת שרוצה למכור ושמכר לשני ביוקר, אין המכירה מחמת שרוצה למכור אלא מחמתש צריך לכסף.[סמ""ע]<br>2.נחלקו הראשונים, שיטת הראב""ד שיכול להוציאה מהשני - כי הקנין שהיה לראשון שבכל מקרה תהיה לו זכות-קדימה לפני אחרים, שיטת הרא""ש שאף כשיודע שהראשון יסכים להוסיף את המחיר היותר יקר, בעל-הדירה יכול למוכרה לשני ביותר יקר, ולמעשה הגרעק""א סותם בשם המהריק""ש כשיטת הרא""ש שיכול למוכרה לשני."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רו/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בעל-דירה אמר לחברו: ""אם אמכור את דירתי - לא אמכור אלא לך ומעכשיו"" ועשה קנין-סודר עם בעל-הדירה וקצץ עמו את המחיר על הדירה ואח""כ מכרה לאחר, באופנים הבאים האם הראשון יכול להוציאה מהקונה? ומה הטעם?:1]כשהמחיר שהקנה לראשון היה בפחות משוויו ומכר לשני בשוויו?   2]כשהמחיר שהקנה לראשון היה בשוויו ואח""כ התייקרה הדירה ולשני מכר בשוויו אך במחיר שהתייקר?  3]כשהחליף עם ביתו או שדהו של השני?"	"1.2.לא. [נתיה""מ בחידושים]                         3.נחלקו הפוסקים, הגרעק""א מביא תשובת הראנ""ח שקנה ראשון - כי חליפין הוא בכלל מכירה, אך הפ""ת מביא תשובת פנים-מאירות שמכיון שמסתבר שיש למוכר תועלת מרובה דווקא בביתו ובשדהו של השני, זה דומה למוכר לשני ביוקר - שא""י הראשון להוציא מהשני."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רו/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קצץ עם בעל-דירה מחיר על דירתו ובעל-הדירה אמר לחברו: ""אם אמכור את דירתי - אפילו ביותר ביוקר לא אמכור אלא לך ומעכשיו"" ועשה קנין-סודר ואח""כ מכרה לאחר במחיר יותר יקר, האם הראשון יכול להוציאה מהקונה? ומה הטעם?"	כן - כדין כל תנאי שבממון.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רו/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אמר לבעל-דירה: ""אם תמכור את דירתך - לא תמכור אלא לי"" וקצץ עמו את המחיר על הדירה ואח""כ מכרה לאחר במחיר יותר יקר, האם הראשון יכול להוציאה מהקונה? ומה הטעם?:      1]כשלא אמר מעכשיו ולא עשה קנין-סודר עם בעל-הדירה?            2]כשמוכר עשה כזה תנאי עם הקונה שלו - שאם ירצה למוכרו לאחרים לא ימכור אלא לו ובמחיר פלוני? ומה הטעם? [נתיה""מ]"	"1.לא.   2.כן - כי א""צ לעשות קנין אלא מועיל תנאי בדיבור בלבד."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רו/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בעל-דירה אמר לחברו: ""אם אמכור את דירתי - לא אמכור אלא לך ומעכשיו"" ועשה קנין-סודר עם בעל-הדירה ולא קצץ עמו מחיר אלא אמר את אחד מתוך הלשונות הבאים, כמה בנ""א צריכים שישומו את ביתו, כשאמר: 1]""כמו שישומו ב""ד של ג'"" או ""בי תלתא""? ומה הטעם?  2]""כמו שישומו ד'""?  3]""כמו שיאמרו  ד'""?   4]""כמו שיאמרו ג'""?  5]""כמו שישומו ב""ד של ד'""?   6]במה נחלקו הראשונים כשאמר ""כמו שישומו ג'""? ומה למעשה?"	"1.ב' - מכיון שהזכיר ב""ד  ובב""ד מספיק שתהיה הסכמת רוב הדיינים, כך כאן מספיק רוב מהג'.   2.ד' - מכיון שהזכיר ד' על כרחך לא ירד לתורת ב""ד.    3.ד' - מכיון שלא הזכיר בדבריו ""שומא"", על כרחך שלא ירד לתורת ב""ד אלא לריבוי-דעות התכוין.  4.ג' - מכיון שלא הזכיר בדבריו ""שומא"", על כרחך שלא ירד לתורת ב""ד אלא לריבוי-דעות.   5.ד' - מכיון שהזכיר ד' על כרחך התכוין לריבוי-דעות ולא לתורת שומת ב""ד.    6.שיטת רש""י ומביאו הסמ""ע שמספיק ב' כיון שהזכיר בדבריו גם לשון שומא וגם תורת ב""ד של ג', שיטת הרמב""ם וכך פוסק השו""ע שצריך ג' כי רק כשהזכיר בדבריו ב""ד אנו אומרים שנתכוין לתורת ב""ד שמספיק בו רוב-דיינים."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רו/סעיפים ב וג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כמה בנ""א צריכים לשום את ביתו כשעשה קנין עם חברו שמוכר לו עכשיו את דירתו אך לא קבע מחיר אלא שהמחיר יקבע לפי מה:1]ש""ישומו ב""ד של ג'"" או ""בי תלתא""? ומה הטעם?  2]""כמו שישומו ד'""?  3]""כמו שיאמרו  ד'""?   4]""כמו שיאמרו ג'""?  5]""כמו שישומו ב""ד של ד'""?   6] ומה הטעם שנחלקו הראשונים במקרה שסיכמו ""כמו שישומו ג'""?"	"1.ב' - מכיון שהזכיר ב""ד  ובב""ד מספיק שתהיה הסכמת רוב הדיינים, כך כאן מספיק רוב מהג'.   2.ד' - מכיון שהזכיר ד' על כרחך לא ירד לתורת ב""ד.    3.ד' - מכיון שלא הזכיר בדבריו ""שומא"", על כרחך שלא ירד לתורת ב""ד אלא לריבוי-דעות התכוין.  4.ג' - מכיון שלא הזכיר בדבריו ""שומא"", על כרחך שלא ירד לתורת ב""ד אלא לריבוי-דעות.   5.ד' - מכיון שהזכיר ד' על כרחך התכוין לריבוי-דעות ולא לתורת שומת ב""ד.    6.שיטת רש""י ומביאו הסמ""ע שמספיק ב' כיון שהזכיר בדבריו גם לשון שומא וגם תורת ב""ד של ג', שיטת הרמב""ם וכך פוסק השו""ע שצריך ג' כי רק כשהזכיר בדבריו ב""ד אנו אומרים שנתכוין לתורת ב""ד שמספיק בו רוב-דיינים."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רו/סעיפים ב וג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מוכר וקונה סיכמו שימכור לו במחיר שיקבע ע""י ג' שמאים והביאו ג' שמאים וא' מהם לא מרוצה מהמחיר שאמרו ג' השמאים ולכן רוצה להביא שמאים אחרים, האם יכול?:    1]כשלא ידוע לנו שהשמאים האחרים יותר בקיאים?                    2]כשידוע לנו שהשמאים האחרים יותר בקיאים?"	"1.לא.        2.הב""י והש""ך מסתפקים בזה, שמסתימת הרמב""ם והטור נראה שבכל אופן לא ניתן להביא שומה חדשה, אך לפי הטעם שמוזכר בגמ' הוא רק משום שאין אנו יודעים שהשמאים שאנחנו נביא הם יותר בקיאים מהשמאים הראשונים שהביאו, אבל כשאנו יודעים בבירור שהם יותר בקיאים, שמא נוכל להביאם."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רו/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ב' בנ""א חייבו את עצמם בקנין זה למכור וזה לקנות אך לא קבעו זמן מתי ימכרו ויקנו זה מזה וא' מהם תובע את חברו על התחייבותו, מתי הוא מחוייב למכור או לקנות ממנו? [רשב""א הו""ד בב""י]"	"הב""י והמהריק""ש מביאים תשובת הרשב""א שמסתבר שההתחייבות שביניהם היא שמיד כשאחד מהם ירצה לקיים את ההתחייבות שבין שניהם, חברו יהיה מחוייב לו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רו/סעיף ד		
